תפקיד הראיה ההיקפית בקבלת החלטות
דמיינו לעצמכם שאתם בסיומו של יום עבודה, נוהגים במכונית, יש שיר שאתם אוהבים שמתנגן ברדיו ואתם במצב רוח טוב בסך הכל. לפתע, משום מקום, קופץ לו הולך רגל לכביש-מה תעשו? איך תגיבו?
איך המוח שלכם ידע לעבד את המידע במאיות השניה ,לקבל החלטות ולפעול בהתאם?
כאן בדיוק נכנסת לתמונה מערכת הראיה ההיקפית.
הראיה ההיקפית מאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ועל בסיסה להפנות ולחלק את משאבי הקשב שלנו כך שיתאימו לדרישות הסיטואציה. היא מספקת לנו מידע חיוני הנוגע למרחב הסובב אותנו.
במקרה שלנו במכונית- מערכת הראיה ההיקפית תאפשר לנו לזהות את הסיטואציה, לנטר את הסביבה ועל בסיס זה לקחת החלטות מהירות- ללחוץ במהירות על דוושת הבלם.
איך זה בעצם קרה?
למערכת הראיה ההיקפית תפקיד הישרדותי, היא רגישה ביותר לתנועה ושינויי תאורה מהירים המתרחשים בשדה החזותי. תפקודים יום יומיים רבים כגון, ספורט, נהיגה, חיפוש/סריקה, או אפילו הליכה מסתמכים על מידע המגיע ממערכת הראיה ההיקפית. בשל תפקידה המרכזי בניטור הסביבה החזותית, יש לה השפעה רבה על הקצאת משאבי הקשב.
מחקרים מצביעים כי גירוי של מערכת הראיה ההיקפית משפר תפקודים קשביים וקוגניטיביים, כפי הנראה על ידי העלאה של רמת העוררות. רמת עוררות גבוהה ומותאמת לסיטואציה מאפשרת הקצאה נכונה יותר של משאבי הקשב. התוצאה היא, עליה בתפקוד הכללי והביצוע הקוגניטיבי.
במקרה שתואר פה, מערכת הראיה ההיקפית קלטה את קיומה של תנועה מהירה בשדה הראיה אשר העלתה את רמת הדריכות - עוררות שלנו ובכך הובילה להקצאת משאבי קשב יעילה יותר. משאבי קשב הופנו להולך הרגל ואפשרו תגובה הולמת ומהירה של לחיצה על דוושת הבלם.
אז איך SPARKLES קשורים בכלל למערכת הראיה ההיקפית, לרמת העוררות ולקשב?
SPARKLES הינם משקפיים לשיפור הקשב והריכוז, הם מנצלים את הייחודיות של מערכת הראיה ההיקפית ומשתמשים בגירויים הממוקמים על גבי עדשות המשקפיים על מנת להעלות את רמת העוררות ואיתה את רמת תפקודי הקשב והביצוע הקוגניטיבי.
הנוכחות התמידית (אך המשתנה) של הגירויים בשדה הראייה ההיקפי מעלה את רמת העוררות הנמוכה מלכתחילה של בעלי הפרעות קשב וריכוז. הודות לעליה ברמת העוררות ישנה הקצאה נכונה יותר של המשאב הקשבי בהתאם למטלה אותה אנו מבצעים או לדרישות הסיטואציה.
הפניות
Berger, A., Dori, H., & Henik, A.(1999). Peripheral non-informative cues do induce early facilitation of targetdetection. European Journal of Cognitive Psychology, 11(1),119–137.
Carrasco, M. (2012). Visualattention : The past 25 years. 51(13), 1484–1525.
Stevens, A. A., Maron, L., Nigg, J. T.,Cheung, D., Ester, E. F., & Awh, E. (2012). Increased sensitivity toperceptual interference in adults with attention deficit hyperactivitydisorder. Journal of the International Neuropsychological Society, 18(3),511–520.
Tassinari, G., Aglioti, S., Chelazzi,L., Peru, A., & Berlucchi, G. (1994). Do peripheral non-informative cuesinduce early facilitation of target detection? Vision Research, 34(2),179–189.
Yantis, S., & Jonides, J. (1990).Abrupt visual onsets and selective attention: Voluntary versus automaticallocation. Journal of Experimental Psychology: Human Perception andPerformance, 16(1), 121–134.
%20(1).jpg)
%20(3).png)
%20(2).png)