כהורים, כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו. כאשר הם מתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, אנו נשקיע אנרגיה ומחשבה בלמידה על ההפרעה, בחיפוש אחר טיפולים וכלים שיעזרו להם להתמודד. לעתים קרובות, במרוץ הזה, אנו עלולים לשכוח את הכלי החשוב ביותר שישלנו - היכולת שלנו פשוט להקשיב.

לא, לא סתם לשמוע את המילים, אלא להקשיב באמת - הקשבה אמפתית. זוהי הקשבה שנובעת מהלב, שמבינה את עולמו הפנימי של הילד, את רגשותיו, צרכיו וחוויותיו, גם אם הוא מתקשה לבטא אותם במילים. זוהי הקשבה שיוצרת גשר של אמון וחיבור, ומאפשרת לילד להרגיש בטוח, מובן ומוערך, גם כשהוא מתמודד עם הקשיים הייחודיים שלהפרעת קשב והריכוז.

מדוע הקשבה אמפתית היא כה חיונית?

מחקרים מראים כי הקשבה אמפתית יכולה להיות בעלת השפעה מרחיקת לכת על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. היא לא רק משפרת את התפקוד האקדמי והחברתי שלהם, אלא גם מחזקת את החוסן הרגשי שלהם ומפחיתה תסמיני דיכאון וחרדה.

ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתמודדים לעתים קרובות עם תסכולים וקשיים שילדים אחרים לא חווים, מה שעלול להוביל לתחושות של חוסר הבנה, תסכול ובדידות. הקשבה אמפתית מצד ההורים יכולה להיות המפתח לשינוי המצב הזה.

הקשבה אמפתית: מדריך פרקטי

שלב 1: צרו מרחב בטוח לשיחה

מצאו זמן בו שניכם רגועים וזמינים לשיחה, ללא הסחות דעת. הפנו את גופכם אל הילד, שמרו על קשר עין.

ובפועל?

במקום לנהל שיחה תוך כדי צפייה בטלוויזיה, שבו עם הילד בסלון, שימו את הטלפון בצד והתמקדו בו לחלוטין.

שלב 2: הקשיבו באופן פעיל

• הקשיבו מעבר למילים: שימו לב לשפת הגוף של הילד, לטון הדיבור שלו ולרגשות שהוא מביע.
• הימנעו מהסחות דעת: אל תנסו לחשוב על מה שתגידו בתגובה בזמן שהילד מדבר. התמקדו בהקשבה מלאה. נסו לרוקן את הראש ממחשבות אחרות והיו נוכחים ברגע.
• השתמשו בשפת גוף מעודדת: הנהנו בראשכם, חייכו והשתמשו בהבעות פנים שמשקפות את מה שהילד אומר. זה יעזור לילד להרגיש שאתם באמת מקשיבים ומעוניינים במה שיש לו לומר.

ובפועל?

אם הילד מספר על מקרה שקרה לו בבית הספר, שימו לב אם הוא נראה נסער, עצוב או כועס. נסו להימנע מלהסתכל בטלפון או לעשות דברים אחרים תוך כדי ההקשבה. אתם יכולים להנהן מדי פעם כדי להראות שאתם עוקבים אחרי דבריו.

שלב 3: שקפו את מה ששמעתם

• חזרו על דברי הילד במילים שלכם: "אז אתה אומר ש...", "אני שומע שאתה מרגיש...". זה מראה לילד שהבנתם את מה שהוא אמר ונותן לו הזדמנות לתקן אתכם אם לא הבנתם נכון.
• זהו את הרגשות: "זה נשמע מתסכל", "אני מבין שאתה עצוב". זיהוי הרגשות עוזר לילד להבין טוב יותר את עצמו ונותן תוקף לרגשות שהוא חווה.
• אשרו את רגשותיו: "זה בסדר להרגיש ככה", "אני כאן בשבילך". אישור הרגשות מראה לילד שאתם מקבלים אותו ואת רגשותיו, ושהוא לא צריך להרגיש רע בגלל מה שהוא מרגיש.

ובפועל?

אם הילד מספר שקיבל ציון נמוך במבחן, תוכלו לומר:"״אני שומע שקיבלת ציון נמוך במבחן וזה מאכזב אותך. זה מובן שאתה מרגיש מתוסכל, מבחנים יכולים להיות קשים".

שלב 4: הימנעו משיפוטיות וביקורת

• הימנעו מלתת עצות או לפתור את הבעיה מיד: תנו לילד להרגיש ששומעים אותו ומבינים אותו לפני שאתם מציעים פתרונות. זה יעזור לו להרגיש שאתם מכבדים את רגשותיו ואת יכולתו להתמודד.
• אל תמעיטו בערך רגשותיו: גם אם אתם לא מבינים את הסיבה לרגשותיו, אל תגידו לו שהוא מגזים או שהוא לא צריך להרגיש ככה. כל רגש הוא לגיטימי, ותפקידכם הוא להכיל אותו ולא לשפוט אותו.

בפועל?

במקום לומר: "זה רק מבחן, אל תיקח את זה כל כך קשה", נסו לומר: "אני רואה שזה באמת מפריע לך. בוא נדבר על זה קצת יותר".

שלב 5: עודדו את הילד למצוא פתרונות

• הביעו אמון ביכולתו של הילד: אמון ביכולותיו של הילד יעזור לו לפתח תחושת מסוגלות עצמית ומוטיבציה להתמודד עם האתגרים. להזכיר לילד סיטואציות בהן הוא הצליח להתגבר על קושי.

בפועל?

לאחר שהילד שיתף אתכם בקושי שלו, תוכלו לומר: "אני יודע שזה קשה, אבל אני גם יודע שאתה ילד חכם ויצירתי. אני בטוח שביחד נוכל למצוא פתרון שיעזור לך".

לסיכום,

הקשבה אמפתית היא מתנה שאתם יכולים לתת לילדכם, שתעזור לו לצמוח ולהתפתח כאדם חזק ובטוח בעצמו. על ידי יישום העקרונות במדריך זה - יצירת מרחב בטוח לשיחה, הקשבה פעילה, שיקוף והבנת רגשותיו של הילד, הימנעות משיפוטיות ועידוד למציאת פתרונות -תוכלו ליצור קשר עמוק ומשמעותי עם ילדכם, לתמוך בו בהתמודדות עם אתגרי הפרעת הקשב והריכוז, ולעזור לו לפתח את הכישורים הרגשיים והחברתיים החיוניים להצלחה בחיים.

זכרו: היו סבלניים ותרגלו באופן עקבי, הקשבה אמפתית דורשת זמן ומאמץ.

אז בפעם הבאה שאתם שואלים 'מה עשית היום?׳ תנו לילדכם את המתנה הכי גדולה - הקשבה אמפתית. זו הדרך הכי טובה להפוך את השאלה השגרתית לשיחה אמיתית ומקרבת.

‍

‍